מלחמת הקיום של תושבי הדרום בעשור האחרון אינה רק קיומית בעקבות המצב הביטחוני, אלא היא יותר בעייתית מהפן הכלכלי כנגזרת למצב הביטחוני.
עסקים באזור המרכז יכולים ואף מתכננים את התפתחות עסקיהם, עובדים לפי תוכנית פעולה ומתקדמים בהתאם לאבני הדרך אותם הציבו. זאת על-מנת להגשים את התפתחותם העסקית כפי שהם רואים אותה.
ומה קורה בדרום?
האם עסקים בעוטף עזה מתנהלים ומתמודדים עם אותן בעיות?
העסקים בדרום ניצבים בפני שלל האתגרים איתם הם נאלצים להתמודד, זאת בנוסף לאתגרים שחווים כלל העסקים בארץ.
כמות העסקים בדרום קטנה משמעותית ביחס כמותי לעסקים בשאר אזורי הארץ. הדרום מתאפיין בשטחו הגדול ופיזור האוכלוסייה בו מציב אתגרים נוספים. עסקים בכל הארץ מתמודדים עם בעיות מגוונות: פיננסיות, שיווקיות, בירוקרטיות, רגולטוריות ועוד.
אך כאמור, לאור המצב עסקים באזור הדרום ועוטף עזה בפרט עומדים בפני שלל אתגרים נוספים.
עסקים בעוטף עזה מושפעים מאוד מהמצב הביטחוני. ההשפעות המיידיות משפיעות על היכולת לתכנן לזמן ארוך, לתכנן השקעות ולפתח את העסק.
הבעיות או האתגרים העומדים בפני העסקים בעוטף עזה מתחלקות לשני סוגים עיקריים: בעיות דמוגרפיות ובעיות אשר מקורן במצב הביטחוני.
צורת ההתיישבות בעוטף עזה היא בעיקרה קיבוצים ומושבים עובדה המשפיעה באופן ישיר על התנהגות הצרכנים.
מרבית הקניות הן קניות מתוכננות מראש, הדבר נובע מכך שיש צורך לנסוע במיוחד אל בית העסק.
התוצאה הישירה היא שבשונה מעסקים במרכז הארץ למשל היא שהזדמנות מקרית לבית העסק כמעט איננה קיימת כלל. השכיחות של לקוחות מזדמנים שבמקרה עברו ליד בית העסק ועצרו היא נמוכה עד לא קיימת.
נוסף על כך, בעלי העסקים בעוטף סובלים מבעיה ייחודית של מחסור או מיעוט באמצעי סיוע לעסקים שנובעת מדלילות במספר העסקים ופיזורם. כך שבכדי לקבל סיוע מקצועי כזה או אחר עליהם לנסוע מרחק לא קצר וכידוע נסיעה היא הוצאה הן של זמן והן של כסף.
שינוע של עובדים וסחורות עולה לא מעט ופעולה זו מקטינה את היכולת להתחרות אל מול עסקים השוכנים במרכזי האוכלוסייה הגדולים.
אם כל זה לא מספיק, הרי שהמצב הסוציואקונומי של התושבים באזור אף הוא איננו מהגבוהים בארץ.
ממש לעג לרש, לדוגמא: בעקבות האירועים הביטחוניים בשנה האחרונה בעוטף עזה וטרור ההצתות, יצאה הוראת שעה לפיצויים.
מסלולי הפיצויים, תובנות!
"מסלול שכר עבודה": מסלול זה נותן פיצוי למעסיקים ועצמאים על הוצאות שכר (כולל שכר בעל העסק) בעבור הימים שהעובדים לא הגיעו למקום העבודה בעקבות הוראות פיקוד העורף.
מסלול זה תקף ליישובים עד 40 ק"מ מהגדר ועד עשרה ימים רצופים, יינתן שכר יומי חציוני על סך 370 ₪ ליום לעובד.
לעג לרש אמרנו כבר?
מי שעונה לקטגורה של נפגעים ארוכי טווח כמו ענף התיירות או הדבוראים, ניתנת האפשרות לבחור בין "מסלול שכר עבודה" לבין מסלול נוסף, "מסלול מחזורים". מהו "מסלול מחזורים"?
"מסלול מחזורים": במסלול זה המדינה מאפשרת השוואת מחזור העסקים לפי תקופה מקבילה אשתקד.
המצב רחוק מלהיות טוב או אידאלי באיזשהו אופן. שיטת הפיצויים לפי מסלולים מייצרת בעיות אחרות ונוספות.
כדי להבין את המצב יותר טוב ולהדגים את הבעייתיות נשאל את השאלות הבאות:
אין חזון ולא אמורה להיות התפתחות עסקית ורצון לייצר התקדמות בהכנסות ובמחזורים? האם השאיפה היא כי בכל שנה אותן הכנסות יחזרו על עצמן כאילו נתקעו בלולאה?
כפי שניתן להבין המציאות מורכבת הרבה יותר מפתרון בהינף יד שאיננו קרוב אפילו לספק מענה שלם. כל מה שהוצג עד כה הוא רק קצה קצהו של המזלג של הבעייתיות הקיימת במצב הנוכחי.
עדיין לא הזכרתי במילה את הבירוקרטיה הכרוכה בהוכחת הנזק ולזמן ההמתנה עד לקבלת הפיצוי. הנזקים הכלכליים הנוספים הנגרמים כתוצאה מלקיחת הלוואות גישור בזמן ההמתנה לפיצויים.
האם כוונת המדינה "להקפיא" את העסקים בעוטף עזה ולשמר אותם כמות שהם?
אז גם בזה המדינה נכשלה, העסקים בדרום ובעוטף עזה אינם עומדים בנטל ופשוט נסגרים.
האם המדינה מוותרת על חבל הארץ המדהים הזה ומעלה אותו קורבן על מזבח הגרעון התקציבי?
כל הבעיות שהוצגו והועלו ועוד רבות אחרות הן ברות פתרון. הן דורשות התמודדות מול המדינה גם במישור העסקי.
חשוב לזכור כי בסופו של יום כל בעל עסק שואף להצליח, העסק הוא בסיס לכלכלה של יחידים ומשפחות.
לפני שמגיעים לסף הייאוש רצוי לבדוק את החלופות ולא לפחד להתייצב מול המדינה כדי להציל את העסק והפרנסה.
לפרטים נוספים ניתן ליצור איתנו קשר במחלקה הפיננסית, 03-5333883.