כאשר מתרחש משבר עולמי כמו הקורונה, ישנן שתי אסטרטגיות עיקריות אפשריות לפעולה.
אם נדמה זאת לעולם החי.
א': דג האבו נפחא, מתנפח בכדי להתגונן ונשאר במקום או דימוי הזיקית, נשארת במקום ומסווה את עצמה
ב': האנטילופה, אשר בשעת סכנה ממשיכה קדימה תוך קבלת החלטות והתאמות בהתאם למה שקורה בשטח.
האסטרטגיה הראשונה היא שמירה על הקיים. יש להמתין עד יעבור זעם, להתכנס פנימה, לצמצם פעילות, ולהקטין הוצאות משתנות ולנסות להקטין הוצאות קבועות.
התוצאה האפשרית: חיסכון בהוצאות ובמקביל יש לשים לב לקצב שריפת המזומנים של העסק. התנהלות כזאת תלויה בלא מעט גורמים כשהעיקרי שבהם הוא עתודות המזומנים של העסק אל מול התמשכות המשבר.
אסטרטגיה השנייה היא ריצה קדימה. בחינת המצב בכל רגע נתון, בהתאם להערכות הפנימיות ובהתבסס על הסביבה בה אנו פועלים. קבלת החלטות אקטיביות שבימים רגילים טרום המשבר, סביר להניח שלא כך היינו מתנהלים. לעיתים שינוי הטקטיקה, וקבלת החלטות מהירות מעכשיו לעכשיו. כל זאת על-מנת להתגבר על מכשולים קיימים ולהתאים את עצמנו לעולם החדש (New-Normal).
הדוגמאות המובאות מתייחסות למספר אספקטים הנוגעים לחברות יצרניות, אולם הדבר נכון ברובו גם לעסקים וחברות מסחריות.
מלאי ומלאי חומרי הגלם: כתוצאה מעצירה זמנית של פעילות הנמלים בעולם, ולאחר מכן האטה בפעילות זו. עסקים אשר לא היה ברשותם מלאי זמין, נאלצו להשבית קווי ייצור. זאת על אף שקיימת דרישה למוצר אותו הם מספקים, ולעיתים אפילו יותר מאשר טרום המשבר. נקודת מבט נוספת לגבי מלאים: ישנם ספקים בעולם שנאלצו לסגור את המפעלים. זאת כתוצאה מהנחיות במדינות בהן הם ממוקמים. כך שעד חידוש פעילות הייצור, נותרו ללא מלאי זמין. ישנם מפעלים אשר כתוצאה מהמשבר הפסיקו להתקיים וכעת על המפעל בישראל למצוא ספקים חלופיים ולעיתים אף לבצע התאמות חדשות בקווי הייצור בשל כך.
בעיה נוספת שנוצרה היא עם חומרי גלם אשר מנוידים ומגיעים בטיסה, בעקבות עצירת רוב משק התעופה העולמי.
התוצאה היא עלייה חדה בעלויות השינוע באמצעות טיסות וכפועל יוצא מכך, עלייה משמעותית בעלויות הייצור הכופות על כלל המשק התייקרות כדי לספוג את העלייה בהוצאות השינוע של חומרי הגלם והסחורה.
האם ללקוחות יש את היכולת לשלם בעבור הסחורה ולעמוד בתנאי התשלום החדשים והשונים מאלו שהיו טרום המשבר, בשל אותה התייקרות והעלאת מחירים.
ככל שהמשבר מתקדם הוא מגיע למדינות נוספות והן בהתאם לחומרת המצב פותחות וסוגרות את שעריהן. מצב זה משפיע על היכולת שלנו להתנהל מולן, הן כמדינות יעד למוצרים ובוודאי אם מדובר במדינות אשר בהן נמצאים הספקים שלנו.
בכדי לצמצם את הנזקים יש צורך למפות את יצרני חומרי הגלם הרלוונטיים בעולם ולבזר סיכונים ולחפש אלטרנטיבות נוספות.
זה הזמן ליצור שיתופי פעולה עם קולגות על-מנת לבצע הזמנות רכש משותפות ובכך להגדיל את התלות של הספקים וליצור מחויבות.
השפעת המשבר על שוק התעסוקה וכח האדם גרמה לכך שנוצר מצב של שוק של מעסיקים. לכאורה כרגע השוק רווי במחפשי עבודה בעקבות גל מסיבי של פיטורין.
ניתן להבחין כי לא מעט מעסיקים על-מנת לחסוך בהוצאות המשתנות, פעלו כצעד ראשון בצעדים כגון הוצאת עובדים לחל"ת או פיטורים וצמצום משמעותי של מצבת כח האדם. היה רצוי טרום קבלת החלטה כזאת לשקול ולבדוק עלות מול תועלת, כי הרי ברור שכאשר ישוב המצב לקדמותו, נדרש תכנון השואף לשפר עמדות ולהתעלות על המצב הקודם. על כן, יש לקחת בחשבון תקופת הכשרה של עובדים חדשים במונחים של יעילות, ההפרעה הנגרמת לעבודתם של העובדים המכשירים, נאמנות, נהלי עבודה המושרשים אצל העובדים הקיימים וכדומה. זאת לצד ההשפעה הפסיכולוגית על העובדים, אשר אינם חשים ביטחון תעסוקתי אל מול מקום העבודה כאשר חרב הפיטורין מונחת על צווארם כתוצאה מפיטורי חבריהם לעבודה וההשפעה בגין כך על העובדים המגוייסים, בל נשכח כמו שאנו כמעסיקים מחפשים ממליצים, כך גם העובדים מקבלים המלצות על המקומות אליהם הם מתראיינים. המסקנה המתבקשת היא אכן לבדוק האם ניתן לשמר את העובדים ולרתום אותם לטובת העסק עכשיו יותר מתמיד.
אנו אחרי המשבר הראשון וכרגע לכאורה ישנם הזדמנויות לנו כמעסיקים, אולם אותן הזדמנויות קיימות גם לעובדים.
נתחיל בבדיקת ההתנהלות שהייתה קיימת לפני פרוץ המשבר:
האם בעסק נוהלו תקציב עסקי ותזרים מזומנים?
האם נושא התשלומים והתנאים מול הספקים היו מוסדרים ומתאימים להתנהלות הפיננסית?
האם התנאים אשר סגרנו אל מול לקוחות העסק מתאימים לשאר הפרמטרים הפיננסיים
והאם הלקוחות עומדים בתנאים אלו?
יש לבצע גיול חובות של לקוחותינו ובצידו ניהול האיתנות הפיננסית שלהם.
מי מהלקוחות סגר את עסקו והאם נותר חייב כספים?
מי מהלקוחות נקלע לקשיים תזרימיים והאם הוא ייצא מהם?
נקודה נוספת שיש לקחת בחשבון, היא שבעתות משבר כדאי ורצוי להגדיל את עתודות המזומנים. זאת על-מנת לנצל הזדמנויות וכמובן לשמור כסף לבן ליום שחור.
בעקבות המשבר, עלינו לשנות את ההתנהלות שלנו. מול הלקוחות והספקים של העסק, זאת כדי שלא נקלע למצב, שבו לא נקבל את התמורה בגין סחורה שמכרנו. או לחילופין לא נקבל חומרי גלם שכבר שילמנו עבורם.
כדי להתנהל התנהלות נכונה פיננסית, ולצלוח משברים, נדרש תכנון מקדים. תכנון כזה המכין את העסק לקראת ורואה את האופציות שאחרי משברים כאלו ואחרים. רצוי שיהיה צוות מומחים שיעזור לעסק שלכם להיות ערוך ומותאם להתנהלות טובה ונכונה יותר לשעת צרה.
המלצה נוספת וברורה היא להכניס לכל ההסכמים סעיפים הנוגעים במשברים כגון משבר הקורונה והנחיות והוראות ברורות לגבי ההתנהלות בעת משבר.
יש לשים לב שבעקבות הנחיות בנק ישראל לגבי שקים חוזרים. ירד מעמדם של שקים עתידיים בבנק והם כמעט ולא מהווים בטחונות לצרכי אשראי ואובליגו עסקי.
רצוי וצריך לעבוד עם בטוחות אחרות ורק מול לקוחות וספקים בעלי יכולות מוכחת כלכלית.
*המידע המובא במאמר זה איננו מהווה עצה מקצועית פרטנית בנושא האמור, אלא מובא כמידע כללי בתחום הנידון. מומלץ לפנות לייעוץ פרטני מקצועי הנוגע למקרה הספציפי שלכם לפני ביצוע פעולות כלשהן.