השוק מוצף במתודולוגיות ומסגרות ניהוליות כגון: (management frameworks) PMBOK, 2PRINCE, SCRUM ועוד. כיום רוב המנהלים, בין אם חדשים בתחום הניהול או בעלי ניסיון כזה או אחר, נחשפו לידע זה, למדו את דרך הפעולה של תהליכי ניהול אלה ורכשו מיומנויות ניהול באמצעות הפעלתם. אך כיום זה לא מספיק!
כמו בכל מקצוע אחר, גם במקצועות הניהול, יש הבדל מהותי בין הבנת דרכי הפעולה של תהליכי הניהול ובין הגישות הניהוליות, המושתתות על צורת חשיבה שונות– זה מה שמבדיל בין "טכנאי הניהול" ובין "מהנדס הניהול".
על כן, חשיבה סטטיסטית ושיטות סטטיסטיות צרכים להיות חלק מבסיס הידע של ארגונים כחלק טבעי מעשיית עסקים.
סביבה עסקית דורשת סדר על-מנת להתמודד טוב יותר במצבים משתנים במציאות עסקית.
כשבוחנים לעומק את מקצוע הניהול, ניתן לראות כי במהותו הבסיסית ביותר ישנם שני מרכיבים עיקריים:
שליטה ובקרה (Monitoring and Control)
פתרון בעיות וקבלת החלטות (Problem Solving and Decision Making)
כשכול אלו בתנאים הדינאמיים של היום נעשה בתנאי אי-וודאות.
הסביבות הניהוליות, הארגוניות והעסקיות של המנהל מאופיינות על-ידי אי-וודאות ברמה זו או אחרת. אי הוודאות הינה חלק בלתי נפרד מסביבות אלו ולא ניתן להעלימה לחלוטין.
מה שכן ניתן לעשות זה לזהות, להבין ולנהל את הגורמים המשפעים על אי הוודאות.
אבל איך?
על-מנת לעמוד בזה נדרשת גישה שונה המתמקדת בתחום– "חשיבה סטטיסטית". אין הכוונה להפוך את המנהל לסטטיסטיקאי אבל כן להקנות לו ידע על-מנת שהוא יוכל לתפקד בסביבה בה מתקיימת אי-וודאות ולנהל בצורה אפקטיבית את גורמי אי הוודאות.
וכאן אנו נתקלים בבעיה קריטית ביותר. עולם התוכן של הסטטיסטיקה הוא ה"מדע" הפורמאלי והמוּכר לטיפול באי-וודאות. אבל, המחקרים מראים שרוב המנהלים לא פיתחו את הכישורים המתאימים לחשיבה סטטיסטית, וזאת בגלל שהם לא חשבו שסוג חשיבה זו מוסיפה להם ערך, ואינה מועילה לפתרון בעיות וקבלת החלטות. ללא היכולת לחשוב באופן סטטיסטי, ולהבין ולפרש נתונים, מנהלים מתבססים על האינטואיציה הבסיסית שלהם, דבר שמחקרים רבים הוכיחו כמטעה ואינה אמינה מטבעה.
ללא ניהול המבוסס על חשיבה סטטיסטית, מנהלים יאלצו להתמודד עם בעיות כגון:
סביבות עסקיות וארגוניות לא יציבות עקב תחרות ומצב כלכלי עולמי
חשיבה סטטיסטית הנה גישה של למידה ופעולה אשר מתמקדת בתהליכים, שונוּת ונתונים.
חשיבה סטטיסטית מבוססת על העקרונות הבסיסיים הבאים:
כל שלושת העקרונות הללו פועלים ביחד ומשולבים זה בזה על-מנת ליצור את הכוח הטמון בחשיבה סטטיסטית.
חשיבה סטטיסטית, בראיה של ניהול, שליטה ובקרה, מכירה בעובדה שחייבים לקחת בחשבון את גורם השונוּת בתהליכי פתרון בעיות וקבלת החלטות; כמו כן, השונות הטבעית, המובנית בכל תהליך, היא אחד האילוצים המרכזיים בביצועים.
חשיבה סטטיסטית, בראיה של שיפור, מכוונת לצמצום השונוּת, דבר שמצריך זיהוי וצמצום או סילוק מקורות השונות. ניתן לסלק שונות אם נוכל להבין את ההבדל בין התנהלות יום-יומית ותקינה ובין התנהלות הגורמת למקרים מיוחדים, היות והטיפול בגורמי השונות של שני המקרים הללו שונים במהותם.
הגדרה זו מדגישה מספר מרכיבים עיקריים:
חשיבה תהליכית
הבנה וניהול של אי-וודאות
שימוש בנתונים (כשהדבר מתאפשר) לכוון פעולות ולשפר תהליכי קבלת החלטות
ולכן, חשיבה סטטיסטית הנה גישה כוללנית לתהליכי שיפור. היא מכתיבה לנו את צורת החשיבה, אופי ההתנהגות, דרך העבודה, דרך הפעילות והאינטראקציה עם אנשים.
מנהל שיש לו חשיבה סטטיסטית וידע להנדס את הסביבות ארגוניות ועסקיות שלו יוכל:
ארגונים חייבים לפעול עכשיו ולהכשיר את מנהליהם בחשיבה סטטיסטית– המדרגה הבאה בניהול.
לפרטים נוספים ניתן ליצור איתנו קשר במחלקת היועצים, 03-5333883.