רשויות המס מחפשות את אתרי התוכן, הקליקים והפרסומות.

בניתם אתר תוכן והתחלתם לקבל הכנסות בזכות קישורים ממומנים ופרסומות, המופיעות אצלכם באתר (תשלום לפי קליק Pay Per Click או בראשי תיבות PPC ).

האתגר הראשון כבר מאחוריכם, הצלחתם ליצור אתר תוכן או עמוד פייסבוק נהדר שבכל יום נכנסים אליו אלפי גולשים, ובדרך אגב לוחצים על קישורים ממומנים ששתלתם בתוך המאמרים, או שהם מתפתים ולוחצים על פרסומות של גוגל, אוטבריין או טאבולה… אתם בדרך הנכונה לעושר!

אבל, האם בדקתם את כל חשיפות המס שנוצרו לכם כבר מהיום הראשון?

מדינת ישראל החליטה לשים ידה על החברות הגדולות שיוצרות הכנסה ושלא משלמות מס כאן בישראל. על הדרך, המחוקק הישראלי מאתגר את כל בעלי האתרים הקטנים, בעלי הבלוגים והפוסטים שחשבו להרוויח כמה שקלים על ידי הכנסת פרסומות וקישורים ממומנים אצלם באתר. בעלי אתרים אלו שכחו שגם בלי לעשות רווח הם עלולים להיות חייבים במע"מ על פעילותם העסקית.

בחודשים האחרונים הוציאה רשות המיסים חוזרים מקצועיים ופרסמה טיוטת חוזרים חדשים שעוסקים במסחר אלקטרוני. חוזרים אלו מבוססים על הגישה המתקדמת והרווחת שמוביל ארגון ה OECD במסגרת המלצות פרויקט ה- BEPS – Base Erosion and Profit Shifting.

בין היתר כפי שמופיע בחוזר מס 4/2016 של רשות המיסים לגבי פעילות תאגידים זרים בישראל באמצעות האינטרנט וכן בתזכיר לתיקון חוק מע"מ 2016 ובמספר החלטות מיסוי הנוקטות עמדה זהה: הכנסות מפרסומות, קליקים וקישורים ממומנים כנראה חייבות בחלק ניכר מהמקרים במע"מ בישראל.

בעלי אתרים שהכינו תוכנית עסקית נהדרת המראה שיעור רווח של 15% אחוז לדוגמה, עלולים למצוא את עצמם משלמים 17% למע"מ וכך הופכים בן רגע מעסק מרוויח לעסק מפסיד.

לאחר ניתוח ארוך ומעמיק ניתן להגיע למסקנה ש"הלקוח" המשלם לאתרים עבור הפרסום הם בעצם חברות כגון גוגל, אוטברין, טאבולה ועוד. רוב החברות האלו מחתימות את בעלי האתרים על הסכם סטנדרטי, הקובע שהתשלום שהם מקבלים כולל בתוכו את תשלום המיסים הפוטנציאלים, וחובת המסוי חלה על בעלי האתרים.

המשמעות הנסתרת היא, כי אם יקבע כי אחת מהחברות האלו היא תושבת ישראל לצורכי מע"מ והיא הייתה צריכה לדווח 17%, הרי שמקבל התשלום, אותו בעל אתר ישראלי, חייב בתשלום מע"מ של 17% אחוז מההכנסה, ממש כמו הכנסה מכל לקוח ישראלי אחר.

"עוסק ישראלי הנותן שירותים או מוכר נכסים בלתי מוחשיים לתאגיד זר כאמור יהיה חייב במס בשיעור מס מלא." ציטוט זה מתוך הפסקה האחרונה של חוזר מס הכנסה עשוי להתייחס לתאגידים זרים שיש להם פעילות בישראל, כגון גוגל וחברות אחרות. כמו-כן יש לבחון את הנושא מול תאגידים בינלאומיים שבמקור הם תאגידים ישראלים כגון אטובריין וטאבולה.

בחודשים האחרונים סייענו למספר רב של חברות ובעלי אתרים לבחון את הסוגיה הזאת ולצייד אותם בחוות דעת מתאימות ובייעוץ כיצד לתכנן את פעילותם העסקית בהתאם. מצאנו כי חלק גדול מהם צריך לבצע התאמות כאלו ואחרות לפעילות העסקית שלהם על מנת לצמצם את חשיפת המס העולה מתוך הוראות החוק החדשות.

תהליך זה תואם גם את ההתפתחות הבינלאומית כפי שעולה מהנחיות ה OECD וה BEPS לגבי הבחינה החדשה של חבות המס בהתאם למדינה בה נמצאים המשתמשים והלקוחות של האתר. ניתן לראות כי התזכיר לתיקון חוק מע"מ בנושא, מנחה לפעול בכיוון הזה בדיוק כפי שה OECD מנחה לעשות זאת.

אנו מניחים כי בשלב זה רשויות המס ימתינו להבשלת החקיקה גם במדינות נוספות על מנת שהחקיקה הישראלית תהיה תואמת את מדיניות המיסוי במדינות אמנה נוספות, ועל מנת לא ליצור סיטואציות של כפל מס בין המדינות. אולם כבר היום ניתן לראות את המדיניות של רשות המיסים מיושמת בהחלטות המיסוי האחרונות שהבאנו לפתחם וכן בהחלטות שפורסמו בנושא.