אתר AUREמ דף סימן שאלה ועיפרון

הגעת ליעד, הדרך להגשמת יעדים אסטרטגיים

28/05/2020

בניית אסטרטגיה עסקית הינה תהליך בעל חשיבות גבוהה להצלחתו של כל עסק ובעיקר לעסקים בינוניים וגדולים: תוכנית. אז איך עושים זאת נכון בלי ליפול לתוך מלכודת?

בספרו של רוברט גרנט "Contemporary Strategy Analysis, 3rd Edition"  ניתנה הגדרה למושג אסטרטגיה כהתאמה שהארגון עושה בין משאביו הפנימיים ומיומנותו, לבין ההזדמנויות והאיומים הנוצרים על-ידי סביבתו. הגדרה זו כוללת מספר רב של פרמטרים אשר מוכללים בהם בין השאר מרכיבים פנימיים ומרכיבים חיצוניים.

לא על כל הפרמטרים יש לנו שליטה ויכולת ניהול, אולם על אלו שיש ביכולתנו לנהל רצוי ואף חובה לבנות מערך מדדים כמסגרת לבחינת יעדים והישגי מפתח.

אחת מהשיטות לנהל ולמדוד את היעדים האסטרטגיים הינה שיטת OKR  (Objective and Key Results), שיטה זו הינה מסגרת לניהול ותכנון, בעברית: יעדים והישגי מפתח.

השיטה מבקשת להעצים את הפרודוקטיביות של ארגונים על-ידי חיבור מתמיד בין יעדים אסטרטגיים והישגי מפתח מדידים. היא מהווה תשתית ניהולית במספר רב של חברות טכנולוגיות, הכוללות את: גוגל, לינקדאין וחברות סטרט-אפ רבות.

בשיטה זו ישנם מספר עקרונות שיכולים לעזור מאוד בגיבוש אסטרטגיה, במעבר ובחיבור בין האסטרטגיה לבין תוכניות עבודה ויעדים מדידים.

מהם OKRs?

OKRs הם ראשי תיבות של Objectives and Key Results: יעדים והישגי מפתח.

היעד, הוא ה"מה". מטרה שהיא גדולה, פעמים רבות לא מדידה, שהיא כיוון הפעולה של גוף מסוים לזמן מוגדר, קצר ככל הניתן.

הישגי מפתח הם ה'איך' – תפוקות שהמימוש שלהן יממש היבטים עיקריים ביעד.

יעד: תיאור איכותי של תוצאה של מאמץ ארגוני מרכזי, המושג על ידי מספר חד ספרתי של הישגי מפתח, כגון:

  1. סיום פיתוח פיצ'ר מסוים
  2. גיוס מספר מסוים של עובדים לתפקיד
  3. גיוס סכום נקוב לטובת התהליך
  4. השלמת תהליך מכירה עם מספר נקוב של לקוחות
  5. מעורבות משתמשים שתימדד באופן ספיציפי
    וכדומה.

OKRs הם כלי להאצת הביצועים (performance) והביצוע (execution) ולא שיטה לניהול כל מה שקורה בארגון.

תכליתם היא לוודא שמה שאנחנו הכי רוצים שיקרה אכן קורה, ולעזור לנו לתקן את המסלול במקרה שזה לא קורה. בפירוט:

  • פחות זה יותר:  ה OKRs-אינם פירוט של כל מה שקורה במערכת. הם מיקוד של התהליכים הקריטיים לפיתוח. החברה נדרשת לקבוע 3-5 יעדים ולקשר לכל אחד מהם 3-5 הישגי מפתח. התהליך הזה מחייב להגדיר מה הכי חשוב ומה פחות, מה בפוקוס של ההנהלה ומה 'שפשוט יתבצע'.
  • יעדים מלמטה למעלה: הצוותים נדרשים לעצב לפחות חצי מיעדי המפתח שלהם (לצורך רתימה ומחוייבות). במידה רבה, נראה כי לדרגים הבכירים מרכזיות בקביעת היעדים (המה), אך לדרגי העבודה מרכזיות בקביעת הישגי המפתח (האיך).
  • ללא הכתבה: היעדים הם לא מנגנון כפייה, ואפילו כאשר היעדים נקבעים מלמעלה, הצוותים נדרשים לכתוב את ההישגים הנדרשים שלהם.
  • שימור של הגמישות:  בניגוד לגישות תכנוניות מסורתיות, המטרה היא לא לבצע את כל הישגי המפתח, אלא לוודא כל הזמן שהישגי המפתח עדיין רלוונטיים למימוש של היעדים.
  • האומץ להיכשל: היעדים נדרשים להיות מרחיקי לכת, כאלו שיקחו את החברה קדימה. בסוף כל מעגל עבודה נבחן את מידת המימוש של ה-KRs  ונחליט לאור זאת כיצד להתקדם למעגל העבודה הבא.
  • כלי, לא נשק: המנגנון מיועד לסייע לשפר את ביצועי המערכת, וממש לא כתשתית לניהול הערכת הביצוע של עובד או לדירוגי שכר. ה- OKRs מבקשים לקדם אמון מקסימלי בין הגורמים השונים, כאשר מדידת היישום אינה כלי לבקרה ושליטה כמו שהיא כלי למיקוד ארגוני.
  • מחייב התאמה לארגון:  OKRs אינם פתרון קסם וכל ארגון נדרש לפתח את הגישה שלו למימוש שלהם. ההתרגלות לשיטה זו כאשר בארגון כבר מותמאת שיטה אחרת אינה טריוויאלית.
  • מעגלי עבודה מותאמים: תפיסת התכנון המסורתית מתייחסת בראש ובראשונה למעגל השנה. הסיבה לכך היא חיבור בין מעגל התקצוב והמיסוי, לבין ההיגיון המנטלי שלנו שרואה שנה כיחידת יסוד בניהול. עם זאת, גורמים שונים בארגון מצריכים מעגלי עבודה בטווחים שונים. מחלקות ארגוניות שונות עובדות במבנים רבעוניים, חודשיים וכיוב'. מעגל העבודה צריך להתאים לסוג העבודה.
  • שפה משותפת ושקיפות: ה OKRs-אמורים להיות גלויים בתוך הארגון, כך שגורמים שונים יבינו במה אחרים ממוקדים כרגע. מצב זה מאפשר שפה ניהולית פשוטה ומשותפת, שיוצרת פתיחות בין כל הרמות בארגון.

למה זה טוב?

  1. מיקוד והתחייבות לתעדוף: ה-OKRs מחייבים קביעה מתמדת של מה שחשוב ומהווים התחייבות ארגונית למימוש החשוב.
  2. התיישרות (alignment) וחיבור בין צוותים: השקיפות מאפשרת את ההתכווננות הארגונית המצופה ושאליה שואפים וחיבור בין צוותים נפרדים (מה שפחות מתומרץ ביישום של היררכייה תכנונית קלאסית).
  3. אחריותיות: ההתחייבות על KRs והדיון הקבוע במימוש של הקודמים והתכנון של הבאים מייצר אחריותיות, יכולת מדידה והבנה של הדרגים הבכירים על יכולות הביצוע של הארגון שלהם.
  4. שאיפה ליעדים רחוקים: הצבת יעדים מרחיקי לכת, עם הישגי מפתח שמממשים אותם מאפשר לארגונים לנוע רחוק קדימה.

הבחנה מגישת ה-MBO

יש דמיון אך גם שוני רב בין גישת ה OKRs-לגישה של ניהול מבוסס יעדים (MBO) שנדונה החל משנות ה-50 של המאה הקודמת:

OKRsMBO
מיקוד ב"מה" וב"איך"מיקוד ב"מה" בלבדמיקוד
חודשי או רבעוני (או אחר, בהתאם להקשר)שנתימעגל העבודה
ציבורי ושקוףפרטי ומאורגן בסילושיוך היעדים
מלמטה למעלהמלמעלה למטהמי מגדיר את המיקוד
ניתוק מתהליך הערכת העובדים וקידומםחיבור עם תהליך ההערכה והקידוםכח אדם
השראה ואגרסיביות בקידום ההישגיםהימנעות מסיכוןתוצאות

איפה זה רלוונטי?

OKRs היא גישה שמתאימה בעיקר לארגונים גדולים.

היכולת של ההנהלה להבין את הסטטוס הארגוני של המאמצים השונים, היכולת לתקשר את השאלות השונות, והיכולת להתמקד בעיקר: סוגיות שככל שגודל ורמת המורכבות של הארגון גדלה, כך קשה יותר להתמודד עימן בצורה מושכלת.

אנו מוצאים כי השיטה הזאת מתאימה במיוחד לשלב בו חברה מגבשת אסטרטגיה חדשה, ונדרשת להפוך אותה לתוכנית עבודה מפורטת ומדידה שמנהלי הביניים יוכלו לממש.

ההכרח לנסח את היעדים ואת הישגי המפתח מייצר שפה ברורה ומחוייבות של הגורמים השונים בתהליך לביצוע תואם.

אולם כתיבת תוכנית עבודה בצורה של OKR  היא משימה מאתגרת שהנהלות לא רגילות אליה, ואם רוצים שהמתודה הזאת תצליח, שווה להשקיע כאן את המאמץ הראוי.

*המידע המובא במאמר זה איננו מהווה עצה מקצועית פרטנית בנושא האמור, אלא מובא כמידע כללי בתחום הנידון. מומלץ לפנות לייעוץ פרטני מקצועי הנוגע למקרה הספציפי שלכם לפני ביצוע פעולות כלשהן.

  • שירותים

  • תעשיות

  • קטגוריות