האם אנחנו חולמים שאנחנו עמק הסיליקון של העולם? מחקר עדכני מראה שישראל בכיוון הנכון. יחד עם זאת, התחרות והמודעות העולמית עלולים לדחוק אותנו מההובלה בתחום כבר בעתיד הקרוב.
המאה ה-21 שמה את תחום החדשנות במרכז תשומת הלב של המדיניות הכלכלית של כל המדינות המפותחות והמתפתחות.
עידן התיעוש נשאר מאחור כשאת המרוץ מובילות חברות יזמיות ממוקדות טכנולוגיות.
מדד החדשנות השנתי של "בלומברג" לשנת 2019 מבליט את עשרת המדינות החדשניות ביותר מתוך 60 מדינות מובילות שנבדקו. הנתונים נמדדים באמצעות שבעה מדדים משוקללים ששימשו לדירוג המתמודדים:
פטנטים: מספר הפטנטים המקומיים שנרשמו, ההשקעה בפטנטים, יחס כמות הפטנטים לאוכלוסייה, יחס מספר הפטנטים שנרשמו לתמ"ג (תוצר מקומי גולמי) ויחסים אלו ביחס ליחסים הגלובליים.
כמות החוקרים: מספר אנשי המקצוע העוסקים כיום בתפקידי מו"פ (מחקר ופיתוח).
חינוך: כמות הנרשמים במוסדות להשכלה גבוהה וכמות הבוגרים במסלולי המדע וההנדסה.
מו"פ: המימון השנתי שהושקע במו"פ במדינה.
פרודוקטיביות: רמות התפוקה הכוללות של האוכלוסייה העובדת.
הערך המוסף לתעשייה: רמות התפוקה של הייצור שתורמות לגידול היצוא והצמיחה הכלכלית.
היקף חברות ההייטק: מספר חברות ההייטק הציבוריות ביחס לכלל חברות ההייטק הציבוריות בעולם.
התוצאות:
ישראל במקום טוב מאוד על פי תוצאות המדד לשנת 2019:
מקום 1: דרום קוריאה
מקום 2: גרמניה
מקום 3: פינלנד
מקום 4: שוויץ
מקום 5: ישראל
מקום 6: סינגפור
מקום 7: שוודיה
מקום 8: ארה"ב
מקום 9: יפן
מקום 10: צרפת
מדינות העולם משיגות אותנו
מניתוח מעמיק של המחקר, ניתן לראות שינוי משמעותי שתחילת התהליך שלו בשנת 2019 וצפוי לגדול בשנתיים הקרובות.
רוב המדינות המפותחות הבינו שזוהי המגמה העולמית המכריעה שמתרחשת כיום בעולם.
כפי שאמר טום אורליק, אחד הכלכלנים המובילים של בלומברג:
"הקרב על השליטה בכלכלה העולמית במאה ה -21 ינוצח ויאבד על השליטה בטכנולוגיות חדשניות."
ניתן לראות את ההשקעה האדירה של המדינות סביבנו כגון: גרמניה, יפן, קוראיה וארה"ב, במטרה למשוך אליהן את הידע והמוחות של החוקרים במגוון דרכים שיוצרות מלכודת דבש לחדשנות העולמית.
אחד מהגרומים המכריעים למשיכת ידע חדשנות וטכנולוגיה למדינות המערביות המתחרות עם ישראל, הם הטבות המס המשמעותיות הניתנות כבר היום במגוון מגזרים באירופה, אסיה וארה"ב.
החל מהטבות מס לרישום פטנטים, IP (קניין רוחני) וידע במגוון צורות במדינות אלו, ועד הטבות מס אישיות משמעותיות שהמדינות המתחרות מרעיפות על חוקרים, מדענים ואנשי פיתוח שיבצעו רילוקיישן ויעברו לעבוד ולפתח במדינות אלו מתוך מטרה לפתח חדשנות מקורית אצלם.
ישראל היא מדינה קטנה עם שוק קטן והרבה ידע ויכולות.
התנהלות בעולם המודרני חסר הגבולות רצוי לה שתכלול פיתוח של שיתופי פעולה בעיקר בתחום החדשנות והטכנולוגיה עם מדינות אחרות ברמת המדינות ועד לרמת החברות עצמם.
על-מנת לעשות זאת ועדיין למשוך את הידע ובהמשך את הרווח והתשואה לישראל, יש לעשות זאת במחשבה תחילה ותכנון אסטרטגי נכון.
אנו עלולים למצוא את עצמנו מופשטים מהנכסים שלנו או מוכרים אותם החוצה, במסגרת "העזרה שלנו למתחרים" וכך ממדינה מובילה עם משאבים מוגבלים נמצא את עצמנו נדחקים לתחתית הרשימה מול מדינות שאולי התעוררו מאוחר, אבל הכוח הכלכלי שלהן גדול בהרבה משלנו.
את תובנה ניתן לפתור וליישם ברמת מקבלי ההחלטות. במקביל ניתן ורצוי לבחון זאת גם ברמת האסטרטגיה של החברה הבודדת, את סוג שיתופי הפעולה שהיא מייצרת בהתאמה לאסטרטגיה הפנימית.
חברה ישראלית שמקבלת החלטה אסטרטגית להשאיר את הידע בישראל יחד עם יציאה אל העולם לטובת שיתופי פעולה ומיזוגים, יכולה בעזרת צוות המומחים שלנו למצוא פתרונות משפטיים ועסקיים שיעזרו לה לתמוך בהחלטה חשובה זאת.
בדרך זאת לקדם את החברה, תוך שמירה על מקומה של ישראל בראש הטבלה ועל ידי כך להמשיך ולהעצים את השוק, החברה והכלכלה הישראלית כחלק מערכי היסוד של החברה.
לפרטים נוספים ניתן ליצור איתנו קשר במחלקת החשבונאות, 03-5333883.